בדומה לכל סביבה אקולוגית אחרת בה מפרים החיים זה את זה וניזונים זה מזה, כך גם היא הסביבה האקולוגית של עולם ההייטק, ובאנגלית: The High Tech Ecosystem.

חשבו על האקוסיסטם כעל פירמידה הבנויה שכבות שכבות (ראו תרשים למטה: The High Tech Pyramid by APM & Co™) כאשר בסיסה הרחב מורכב מחברות סטרטאפ רבות ובקצה שלה – האקזיטים הבאים לעולם כתוצאה מרכישת חברות, מיזוגי חברות או הנפקות בבורסות השונות ברחבי העולם. בעבר היה הממשק בין קומות הפירמידה דיכוטומי יותר, ואולם כיום שחקני האקוסיסטם השונים פועלים גם באזורים ובשלבים בהם לא היו מעורבים בעבר. כך למשל, זרועות ההשקעה התאגידיות וקרנות הון הסיכון שעושות גם השקעות Seed ו- Early Stage וגם השקעות בחברות בוגרות יותר בשלבי Growth (צמיחה). מכל מקום, בתנועה מעגלית בין כל קומות הפירמידה מתקיימת הפריה וסימביוזה בין כל חלקיה. מומלץ לבחון באיזה שלב נמצא המיזם שלכם ומיהו המשקיע הנכון עבורכם.

  • פירוט שכבות הפירמידה

    השכבה ה-1 – סטארט-אפים

    חברות הסטארט-אפ נמצאות בראשית הפירמידה. ככל שבסיס הפירמידה רחב יותר, קרי – יש בו יותר חברות סטרטאפ, בתחומים מגוונים כמדעי החיים, סייבר, פינטק, פודטק וכן הלאה, וככל שחברות אלה חדשניות יותר ואיכותיות יותר, כך הפירמידה כולה חזקה יותר. חברות צעירות אלה הן המצע לפעילות כל המשקיעים שיתוארו להלן ויש להן חלק משמעותי בפיתוחים הטכנולוגיים של חברות הטכנולוגיה הגדולות שגם הן חלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם.

    השכבה ה-2 – F&FF

    מעל חברות הסטרטאפ נמצאים המשקיעים הראשוניים הבאים מהמעגלים הקרובים של היזמים, הלא הם שלישיית ה FF&F – Friends, Fools & Family. שלב זה מקביל גם לשלב ה Bootstrapping – השלב בו היזמים מממנים את עצמם בכסף ובשווי כסף. שלב זה נקרא גם שלב ה Pre-Seed (פרה-סיד).

    השכבה ה-3 – משקיעים פרטיים

    משקיעים פרטיים מכונים גם אנג'לים = מלאכים, היות ואלה מוכנים להשקיע בשלב בו הסיכונים הטכנולוגיים והעסקיים משמעותיים. בעבר נעו השקעות האנג'לים בארץ מעשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפי דולרים, וכיום עלו סכומים אלה באופן ניכר, ולא מעט חברות ממומנות במיליוני דולרים בתחילת דרכן מאנג'לים בלבד. שלב זה נקרא גם שלב ה Seed (סיד).

    בשכבה ה 3 תמצאו גם את ה Crowd Funding = מימון ההמונים, שהתפתח מאוד בשנים האחרונות. מימון זה נחלק ל Reward Base = מימון כנגד מוצר, כגון שעון חכם או דיסק המופק בכספי ההמון המשקיע, ו Equity Base = מימון כנגד מניות או תצורה אחרת של ניירות ערך. במימון ההמונים נחשף ההמון שהינו משקיע לא מתוחכם (בשונה מהאנג'לים) להזדמנויות שבחברות צעירות עתירות סיכון. תחום מימון ההמונים הינו עתיר רגולציה בשל רצון המחוקק להגן על המשקיע הלא מתוחכם.

    השכבה ה-4 – האקסלרטורים/המאיצים

    חלק מתוכניות אלה מופעלות בידי חברות ותאגידים שעיקר רצונם הוא לאתר טכנולוגיה מבטיחה הסינרגטית לפעילותם, חלק בידי קרנות הון סיכון וגופי השקעה שתוכניות אלה משמשות להן כמקור דיל-פלואו ואחרות בידי פרטיים שתכליתן בעיקר להשיא רווח למשקיעים בהן. תוכניות אלה שונות זו מזו בפרמטרים רבים, אך מתאפיינות במספר מרכיבים משותפים שצירופם מאפשר בדיקת התכנות ראשונית למיזם במהלך תקופת תוכנית ההאצה: התוכנית נמשכת בין שבועות בודדים למספר חודשים ספורים, החברות מקבלות שטח משרדי ותמיכה של בעלי מקצוע ומנטורים כיזמים מנוסים, אנג'לים, אנשי קרנות הון סיכון, עו"ד ורו"ח, השקעה כספית סמלית (אם בכלל, לא בכל התוכניות), שנעה בין עשרות אלפי ₪ למאות אלפי דולרים וקישור למשקיעים מתאימים. גם לשלב זה מתייחסים כאל גיוס Seed (סיד). 

    השכבה ה-5 – החממות הטכנולוגיות

    תוכנית החממות נתמכת בידי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (בשמה הקודם: משרד המדען הראשי), ובמסגרתה מקבל כל מיזם המצטרף לאחת החממות לתוכנית בת 2-3 שנים, מימון של כ 2 מליון ₪ (בחממות מסוימות ובמיזמים מסוימים, המימון יהיה גדול יותר) כנגד 20% – 50% מהון החברה, שטח משרדי בחממה ותמיכה בכל תחומי פעילות החברה, לרבות מנטורשיפ וחיבורי משקיעים. מיזמים המתאימים לחממות הינם מיזמים עתירי מחקר ופיתוח הנמצאים בשלב תחילי. לרשימה מלאה של כל החממות הפעילות בישראל, ראו באתר החממות הטכנולוגיות. מימון חממה נחשב כמימון סיד או פוסט סיד (Post Seed).

    השכבה ה-6-11 – קרנות השקעה 

    בשבות אלו נמצאות הקרנות השונות, לרבות קרנות המיקרו, האירלי-סטייג', הלייט סטייג', הצמיחה, קרנות החוב, קרנות הפרייבט אקוויטי, קרנות שניוניות ועוד. מימון בידי קרנות מכונה ראונד איי, בי, סי וכן הלאה (Round A, B, C…), לייט סטייג' (Late Stage), השקעת צמיחה (Growth), חוב (Debt, (Venture Lending), פרייבט אקוויטי (Private Equity) או השקעה שניונית (Secondary), הכל בהתאם לסוג הקרן ואופי ההשקעה.

    השכבה ה-12 – זרועות השקעה תאגידיות

    מטרתן של זרועות ההשקעה התאגידיות על פי רב הינה כפולה: לחפש טכנולוגיות סינרגטיות לפעילות התאגיד בדרך של השקעה במיזמים טכנולוגיים חיצוניים (קרי, מיקור חוץ של פעילות החדשנות והמו"פ של החברה) וכן השאת תשואות לתאגיד בקרות אירוע אקזיט במיזמים אלה. יתרונן של זרועות ההשקעה התאגידיות הינן ביכולת התאגידים לשמש כבטא-סייט של המיזמים הצעירים, ההנחיה וההכוונה הרבה שמעניק התאגיד וכמובן היכולת של התאגיד לשמש גם כרוכש הפוטנציאלי של המיזם בו השקיע. חסרונם הגדול בכך שזיהוי המיזם עם תאגיד מסוים, יכול למנוע שת"פ עם תאגידים מתחרים בהמשך הדרך. היות וזרועות תאגידיות אלה משקיעות בשלבים שונים, יכונה הסיבוב בהתאם לאופיו והיקפו (מסיד ועד לייט סטייג' וצמיחה).

    השכבה ה-13 – משקיעים מוסדיים

    משקיעים מוסדיים כוללים את חברות הביטוח, בתי ההשקעות והבנקים. משקיעים אלה משקיעים בדרך כלל בחברות טכנולוגיה נסחרות במישרין, ובחברות פרטיות שאינן נסחרות בשלבים מתקדמים של צמיחה ולייט סטייג' ובדרך כלל לצד קרנות הון סיכון, צמיחה וקרנות פרייבט אקוויטי. סיבוב ההשקעה יכונה בהתאם.

    השכבה ה-14 –חברות הטכנולוגיה הגדולות

    בשכבה זו נמצאות חברות הטכנולוגיה הגדולות כגוגל, פייסבוק ומייקרוסופט שלהן משקל רב באקוסיסטם, לרבות בהכוונה של כיוון השוק וברכישה של מיזמי הייטק צעירים יותר ופחות. חלק גדול מהאקזיטים בתעשייה הינם נגזרת של רכישת מיזמים בידי חברות הטכנולוגיה הגדולות.

    השכבה ה-15 – בורסות שונות בעולם

    בשכבה זו נמצא את הבורסות השונות בעולם, ובראשן בורסת הנאסד"ק שבניו יורק, הבורסה לחברות טכנולוגיה. הנפקה או מיזוג אל תוך שלד ציבורי קיים שבקופתו כסף הינם חלק מאמצעי הגיוס העומדים ליזמים ולחברות הסטרטאפ, ובחלק מן המקרים – כאשר מחיר ההנפקה גבוה וההיענות הציבורית להנפקה גבוהה – תהווה ההנפקה אירוע אקזיט שבמסגרתו (לאחר תקופת חסימה) יוכלו היזמים לסחור במניותיהם בסכומים גבוהים.

  • חלק בלתי נפרד מהפירמידה

    במעטפת הפירמידה, וכחלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם, נמצאות הפירמות המקצועיות – עורכי דין, עורכי פטנטים, רואי חשבון, בנקאי השקעות ונוספים, שלהם חשיבות רבה בחיבור בין שחקני הפירמידה ובהסדרת הממשקים ביניהם. פירמות מקצועיות אלה מחוללות תנועה, עומדות בייזום של עסקאות רבות, מקדמות חיבורי משקיעים ומלוות את התעשייה משלבי הקמת החברות הצעירות ועד הנפקות ומיזוגים ורכישות.
    מערכות היחסים ושיתופי הפעולה בין כל שחקני האקוסיסטם הם היוצרים את התעשייה האדירה הזו שמהווה מנוע צמיחה עיקרי למשק הישראלי כולו.